<h1>מרדכי סימן תרס"ד—תרס"ז</h1>
<h2>דף יד:</h2>
כתב בספר אור זרוע. מעשה היה שבא גוי ליקח משכונו מיד הישראל ביום טוב, וכבר היה פדוי מעי"ט. ואני המחבר אסרתי, כי שעטנז אסור לטלטל הואיל ואינו ראוי ללבוש והוי כלאים. וחלקו עלי רבותי. והשיבני מורי רבינו שמחה, ערבים עלי דברי דודים. מותר לשלוח לגוי ע"י גוי בי"ט אם ישלח לשאול לו אבל לא ע"י ישראל, דקיימא לן יש עירוב והוצאה לי"ט והוי אב מלאכה כמו אפיה ובשול ושחיטה שאסור לעשות בשביל גוי. ומשכונות שאנו אוסרים להחזיר בשבת ובי"ט, משום דמחזי כמשא ומתן, אם לא מפני הדחק לגוי אלם אנו מתירים ע"י ארמאי. ושעטנז אינו אסור לטלטל דתורת כלי עליו, מידי דהוה אסנדל המסומר דאסור לנועלו ומותר לטלטלו, פ"ק דביצה (טו, א) ומדשקיל וטרי (יד ב) אכלאים למאי חזי, והא לא חזי לא למימך תותיה ולא למלבש, ש"מ שמותר לטלטלו, ושלום שמחה בר' שמואל.
